בתקופה קשה, היצירתיות פורחת בתערוכת הבוגרים/ות במכון הטכנולוגי חולון

את הכאב שלהם/ן ליצור בתקופה הזאת ולעבוד על פרויקט הגמר, אני מבין מצוין.

אחרי שהתאוששתי מעט מאז תערוכת הבוגרים/ות שלי בבית הספר לעיצוב באוניברסיטת חיפה (ויצו)

שבה הצגתי את פרויקט הגמר שלי "חלומות שבורים". אני שמח שהצלחתי להגיע לפחות לתערוכת הבוגרים/ות שלהם/ן .(את שנקר ואת בצלאל פספסתי) זאת הפעם השנייה שלי בחולון HIT כאשר הפעם הראשונה הייתה בתערוכת הבוגרים בשנה שעברה שהייתה מוצלחת מאוד. אני עוד זוכר את הספרים הנהדרים, המיתוגים הנפלאים, והממשקים המעולים שלהם/ן. אבל אין ספק שהפעם זה שונה. עצם המחשבה שהאנשים האלה התחילו את אותו התואר ביחד איתי ועברו חוויות דומות לשלי גורם לי מאוד להזדהות איתם/ן ועם תחושתיהם/ן של הבוגרים/ות. התואר בתקשורת חזותית ידוע בתור תואר שמאוד אינטנסיבי ולחוץ, עבר אצלנו תחת השפעותיהם של אירועי המציאות הקשים. כאשר חווית הלימודים שתמיד חלמנו עליה התנפצה עלינו בפרצוף בלימודי זום מתישים בקורונה. וכשאנחנו מסיימים/ות במלחמה קשה שעוד מתמשכת. (נכון ליום כתבה זו).

שהגעתי למכון הטכנולוגי חולון הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא "עד כמה המעצבים/ות האלה יהיו דומים/ות לחבריי/חברותיי לשכבה "בויצו" ומסתבר שמאוד דומים/ות. לפחות מהמעט שיצא לי לראות להכיר ולדבר, (עם חלק דיברתי בתערוכה ועם חלק דיברתי בצאטים ברשתות החברתיות.) ניתן לראות את זה גם באופי הפרויקטים המרשימים שהיו שם. היו שם פרויקטים שנותנים בוקס בבטן ומצליחים לצמרר את הצופה, היו שם פרויקטים שמנסים לברוח מהמציאות או לחילופין לצחוק עלייה ולהציב ביקורת. השנה הסימסטר התקצר משמעותית בעקבות מלחמת חרבות ברזל שגרמה לתחילת לימודים מאוחרת. ולמעשה הסטודנטים/יות היו צרכים/ות ליצור פרויקטי גמר בפחות חודש מהזמן ופחות הנחיות מהרגיל. למרות הקושי הגדול, התערוכה הייתה ברמה מאוד גבוהה. התערוכה בחולון הייתה מסודרת, היה קל להתמצא בחדרים השונים שמסודרים על פי קטגוריות עיצוב שונות. השנה היה חדר משותף לפרויקטי הספרים הטיפוגרפים והמאוירים כשיש הפעם מקומות ישיבה. אני חושב שזה תורם לחוויה של להתעמק לתוך הפרויקט. פרויקטי המשחקים קיבלו 2 כיתות משלהן, ובאונדטוריום הוקרנו סרטי האנימציה.

(היו סרטים נוספים שהוקרנו בכיתות למלה.)

אחד הדברים הבולטים בעניי בתערוכה, זה שכל סטודנט/ית קיבל/ה מספיק מקום כדי להציג את הפרויקט שלו/ה בצורה מיטבית. במכון הטכנולוגי חולון מאפשרים לסטודנטים/יות להתבטא, נותנים להם/ן ליצור תפאורות גדולות ומרשימות בצורה שמאפשרת להבין, להתרשם מהפרויקט, ואולי אפילו לייצר הזדמנויות תעסוקתיות לבוגרים/ות הטריים/יות. כבר בכניסה קיבלו אותי ואת חברותיי, הבוגרים/ות עצמם עם סוכיות (לזה אני קורא קבלת מבקרים) הם/ן גם מוכרים/ות דברים שקשורים למיתוג של התערוכה מה שמאפשר למבקרים/ות לקנות מזכרות מהתערוכה. בנוסף היה גם את חנות הבוגרים שסוף סוף היה להם/ן השנה. (והמעצבים/ות האלה אוהבים/ות למכור את העיצובים שלהם/ן וטוב שכך!)

חשוב לי להבהיר שהשנה בתערוכת הבוגרים בחולון היו פרויקטים ברמה מאוד גבוהה, הרוב המוחלט של הפרויקטים הצליחו להרשים, להפתיע ולהלהיב אותי. השנה היה לי מאוד קשה לבחור את הפרויקטים האהובים עלי. בחרתי השנה ב13 פרויקטים (שזה הרבה יותר ממה שאני עושה בכל שנה) כמובן שאני יותר מאשמח לכתוב עוד בכתבות הבאות.

אז מי שמעוניין/נת מוזמן/נת בשמחה ליצור איתי קשר. ואסקר ואפרסם באהבה.

ובמידה והבוגרים/ות מעוניינים בעדכון תמונות או שינוי שלהם בשמחה, מוזמנים/ות לשלוח לי הודעה ואני אעדכן.

ניתן ליצור איתי קשר בעמוד האינסטגרם שלי או במייל lironzis17@gmail.com

להלן הפרויקטים האהובים עלי:

פרויקטים בפרינט ספרים / טיפוגרפיה:

מצב הרוח: עדן כרמלי

@Eden_carmeli

ספר הבוחן ומגדיר את החיבור העמוק בין מזג אוויר לנפש האדם. באמצעות שילוב בין מחקר חזותתי למחקר תיאורטי מעניק הספר פשרנות חזותית חדשה להשפעת הסביבה על עולמנו הפנימי.

פרויקט עם נושא מעניין. נושא שאנחנו תמיד חושבים לעצמנו אבל תמיד היה מתחת לאף. בפרויקט הזה עדן מצליחה לתאר בצורה חזותית את התחושות שאנחנו חווים בין תנאי מזג לאיך שאנחנו מרגישים דרך חווית דפדוף ייחודית, מרתקת, נפלאה, שעושה חשק לקרוא עוד.

מראה בלתי נראה: תמר אגא

@tamraga4

מסע אקספרימנטלי מחקרי בעקבות אובדן ראייה. הספר מציג ארבעה סיפורים אישיים העוסקים באובדני ראייה של אנשים שונים לצד מחקר רפואי ופרשנות חזותית לכל אחד מהם.

פרויקט מדהים עם חווית קריאה ודפדוף מיוחדים שאי אפשר להישאר אדיש אליהם. דרך טשטוש, הסתרה של טיפוגרפיה בצורה מכוונת ודימויים חזותיים חזקים בשחור לבן. מצליחה תמר להעביר את תחושות הכאב והתסכול באובדן ראייה. הפרויקט בעל עומק מחקרי גדול ומרשים שהיה מרתק עבורי לקרוא. בתור אדם שרואה טוב אף פעם לא חשבתי לעצמי איך זה מרגיש להיות בעל אובדן ראייה ואיך הם מרגישים. וזה יוצר תחושות חזקות של הזדהות והבנה.

פרויקטים באיור:

תם התום: דורין ארצי

@doronartsi

העפיפוניאדה השנתית בכפר עזה הייתה אמורה להתקיים ב7 לאוקטובר אך עפיפונים תמימים הפכו יתומים וכמותם גם ילדים רבים.

העפיפון המוכר לכולנו לרובנו כסמל ילדות איבד מתמימותו והפך בעוטף עזה לכלי טרור – עפיפון תבערה. ב7 לאוקטובר איבדו ילדי העוטף את תמימותם. הפרויקט מספר את סיפור ילדי העוטף דרך עפיפונים בצבעים שונים ועל כל עפיפון סיפור אחר של ילדי העוטף.

הפרויקט מצמרר שמספר את סיפורי השביעי לאוקטובר מנקודת מבט של ילדים ומשפחותיהם דרך איורים מצמררים על עפיפונים ולצידם וחוברות קטנות שעליהן כתובים הסיפורים השונים. הפרויקט גאוני חכם מעביר תחושות עצב וכאב קשות ומעורר תחושות הזדהות.

בין הפרויקטים הבולטים בתערוכה.

צריך להיות מוצג בתערוכות עיצוב נוספות ויכול להיות הסברה מעולה לשביעי באוקטובר בחול. אני שמח שהיה לי את הכבוד לראות אותו במציאות.

הפרויקט מוקדש לזכרם של אביב ליבנת רותם יונתן ויפתח קוץ ז"ל.

לישון עם עכבישים: איילה שלף

@ayalash_art

סדרת קונצרטינות מאוירות המציגה חיפוש אישי אחר הקשר שבין טרדות הנפש, חלומות חוזרים והפרעות שינה. הפרויקט מציג דיאלוג בין מציאות לחלום ומעורר בקרב הצופה תהייה באשר לצורות שלובשות הדאגות בחלומותיו.

פרויקט שהיה עבורי הפתעה לצפות בו. פרויקט בנושא דומה לפגמר שלי מבוצע בשפה עיצובית שונה ובטכניקות שונות. הפרויקט החזיר אותי הישר לתוך המחקר של פרויקט הגמר שלי. ואני מבין את הפרויקט ואת הנושא בתור יוצר ולא רק בתור צופה.  שילוב האיורים המטריפים עם הטיפוגרפיה הקצרה יוצרים חוויה שמהנה לקריאה וגם מלמדת את הצופה שאם מוטיב סמל מופיע בחלום הוא כתוצאה מתחושה, מחשבה, או משהו שמטריד אותנו במציאות והוא מתורגם בחלומות בצורה כזאת. אין ספק שהתקופה הקשה הזאת והאירועים שאנחנו חווים משפיעים על חלומותינו מאחל לך חלומות טובים לך ולכולנו.

לב בכוננות גבוהה : רוני חמיאס

@roni_hamias

נובלה גרפית המתארת את החוויה האישית שלי כבת זוג למילואמניק שנלחם במשך חצי שנה ומספרת על תחושותיהם של אלו הנשארים לבד בבית בזמן שיקיריהם נקראים לצו 8.

ספר מצמרר שמונגש בתור יומן מלחמה אישי שמראה את התגברות הפחד הלחץ והחוסר אונים של הדמות הראשית בסיפור (שהיא היוצרת) דרך הבעות פנים שמביעות חרדה ופחד, עמודים נפלאים, קומפוזיציות ואיורים מטריפים שנעשו בצורה מצוינת. מאוד אהבתי את השילוב של הטיפוגרפיה עם האיורים. הפתעות של נגטיב פוסטיב בעמודים תוך כדי הדפדוף, כל עמוד היה הפתעה חזותית נפלאה ועלילת הסיפור שמרגישה כמו סרט שנותן לנו חלון לתחושותיה האישיות של רוני. גם המייצב שבו הספר מונח עם הבגדי צבא זרוקים על הספה מכניס את הצופה לאווירת הספר. ומאוד אהבתי שהיה גם חשיבה של לשלב אלמנטים של סאונד תוך כדי קריאת הספר. מול הפרויקט הזה אני ישבתי הרבה זמן תוך כדי שאני מתבונן בכל איור ואיור שנעשה עם המון מחשבה יצירתיות וחיבור אישי של היוצרת עם נושא הפגמר והפרויקט עצמו.

פרויקטים באנימציה/ מושן גראפיקס

רוצה תשובה: גיא אלכסנדרוני

@guy_graphix

בסרטון מסופר על ילד שגדל לחינוך דתי קפדני. הוא הרגיש מחנק, איום, וחוסר במשמעות בדברי תוכחה ומוסר. הילד עזב את המציאות הדתית למציאות חופשית מגדרים הלכתיים וגבולות. אחרי תקופה, הרגיש ריקנות ושיעבוד לתאוות החיים. המטרות, אחריהן רדף, הרגישו ללא תכלית וחסרות משמעות.

לבסוף בבגרותו, החיפוש הוביל אותו חזרה לעולם התורני ולערכיו, במטרה להמשיך לחקור אותו ולהתפתח דרכו במסלול האישי שלו. לבחור לעצמו את היעדים אליהם הוא שואף להגיע בחיים.

והילד הזה הוא אני..

פרויקט אנימציה מצוין שמעביר את הסיפור בצורה משולמת עם הפס קול שלו והשפה העיצובית האפלה שלו. הפריימים חזקים (כל פריים יכול להיות כרזה), עיצובי הדמויות מעולים ומעברים מפתיעים. חבריו לשכבה אמרו לי "זה אחד הפרויקטים המובילים והאהובים בתערוכה" ואני מסכים איתם. מקווה שתשלח את האנימציה לתערוכות אנימציה. כי אתה תקבל על הסרט הזה פרסים.

ודש חם לג'וגל האגדי שהנחה.

מאמוגרפיה – נועה אבוקסיס

@Noa4820

מייצב וידאו מפינג החוקר תחת עדשת המיקרוסקופ שלוש מערכות יחסים בין אמהות לבנות המתמודדות עם גילוי סרטן אצל האם.

פרויקט מצמרר, מפחיד, וגאוני שמעביר את התחושות דרך שילוב בין דימויים חזותיים דיגיטליים שהינם אנימציות מושן עם דימויים פיזיים מהמציאות. החוויה הסיפורית שעוברת בין לבין הדימויים השונים דרך חשיפה והסתרה דרך האור המקרין את האנימציות יוצרת הפתעה אצל הצופה. החוויה היא תלת מימדית, הצופה יכול להסתובב ולהתקרב אל הדימויים או לשבת על הספסל לצפות ולשמוע את הסיפורים השונים. זאת הצגה חדשנית ומקורית של מושן גראפיקס שמביאה המון השראה. הסאונד והפס קול משתלב בצורה מושלמת עם הפרויקט. ברגעים שהמעצבת רצתה לצמרר זה הצליח לה ובענק. זה פרויקט שפשוט חובה לצפות בו במציאות, אני מקווה שהפרויקט יגיע למקומות נוספים ותערוכות.

מריחים את הסוף – נועם וענונו

@Noam__vanunu

מייצב זיכרון המבוסס על ריח להנצחת אירועי ה7.10 סיפורי העדות מהמלחמה מביאים להבנה מעמיקה של הזיכרון הישראלי ולאופן בו הזיכרון נחקק במוחינו על ידי הריח ומפעיל אותנו ריגשית.

אני מאוד אוהב פרויקטים שיש בהם חשיבה על שילוב של חושים נוספים בעבודה מעבר לחוש הראייה ולפעמים גם השמיעה (תלוי בפרויקט). בפרויקט הזה יש שילוב מרכזי בין 3 החושים: ראייה, שמיעה, וריח. ושילוב בחוש הריח שהינו פתרון קונספטואלי מצוין לזיכרונות השמורים בראשנו. המושן מוצג כנקודות ריח שמתעופפים ויוצרים צורות ודימויים חזקים שביחד עם קריינות ופס קול מעולים מספרים סיפורי ה7.10 בצורה של טוב נהפך לרע. למעשה נועם מנחה את הצופה ומניעה אותו לפעולה תוך כדי סרטוני האנימציה. בהתחלה מריחים ריח מאוד טוב תוך צפייה בזיכרון טוב ואז ההנחיה משתנת שמריחים ריח רע ורואים זיכרון מזעזע. המעבר החד בין הטוב לרע שמורגש דרך האנימציה, הריח והפס קול נותנים חוויה ייחודית וחדשנית לאנימציה שמבוססת. הפרויקט יכול להיות הסברה מצוינת לשביעי באוקטובר בחול ויכול להיות מוצג בתערוכות עיצוב רבות ולהתרחב עם סיפורים נוספים.

פרויקטים באינטרקטיב UX UI:

בין טוב לרע – Beyond good & evil : עדי דידי

@design_bydidi

אתר אינפוגרפיקה אינטרקטיבי החוקר אתיקה במטרה להדגיש את העובדה שהיא סובייקטיבית ותלויה בהשפעות סביבתיות ומגיע לפתח את כישורי החשיבה והביקורת של אנשים בוגרים.

פרויקט אינטרקטיבי משובח שהינו מתוכנת ומותאם לטלפונים (וזה אתגר בפני עצמו) עם נושא שסופר רלוונטי לתקופתנו בנושא קבלת החלטות ובחירות בסיטואציות קשות שבהן אנחנו צרכים לקבל החלטה. הפרויקט בוחן כמה אנחנו מוסריים ומחשב בסוף תוצאה. לפרויקט יש שפה פיקסלית מיוחדת שמייחדת את האפליקציה ואת הפרויקט. כל סיטואציה שבה יש לנו בחירה נעשה גם דימוי חזותי אנימטיבי שתורם להבנה מהירה יותר של הסיטואציה ומאפשר לנו לענות עלייה מהר יותר הפרויקט גם מאופיין בצורה טובה דרך הסברים למשתמש/ת, וגם מעוצב בצורה מדויקת עם המון מיקרו אנימציות שמביאות סיפוק רב למשתמש/ת בכל פעולה שהוא/היא עושה. בעניי ככה צריך להגיש פרויקט גמר באינטרקטיב UX UI.

אצ'יברית - ליאת מנשרוב

@liatcherry

בין גיל 22- 24 חלה אצל רוב הנשים התפתחות ניכרת בהערכה עצמית. אפליקציית המנטורינג אציברית מציעה כלים לחיזוק האופן שבו הן תופסות את עצמן דרך העלאת תחושת הערך שלהן, תרגול החמלה כלפי עצמן, ביסוס האמונה בעצמן ושיפור היכולת שלהן לפעול באסרטיביות.

פרויקט מדהים שצריך לקבל קוד ולצאת לאור לחנות האפליקציות. זה ללא ספק האפליקציה האינטרקטיבית המלוטשת ביותר שראיתי בשנים האחרונות. האפליקציה בעלת מסכים מצוינים ואינטרקטיבים, איורים שמביאים המון אופי לאפליקציה, איקונים מצויינים, ודיסיינג ססטיים סגור ומהודק ברמה מקצועית ומדהימה. אומנם אני גבר אבל רציתי לחוות את האפליקציה בעצמי וכול מסך היה מפתיע ומעניין עם פיצרים אינטרקטיבים שמבוצעים מושלם.

פרויקטים במשחקים:

יהודע מלחמת המקבים – בן למל

(ללא אינסטגרם)

משחק אסטרטגי המיועד לבני נוער, שמטרתו הנחלת אידאולוגיה וערכי מסורת ולאום באמצעות לימוד מהלכים היסטוריים ממרד החשמונאים והמחשת הרלבנטיות שלו לאירועים אקטואליים.

משחק ב2 וחצי מימדים (שזה אתגר לעצב כזה) מבוצע בצורה מאוד מלוטשת ונכונה. העברת הידע וההקבלה בין מלחמת מרד החשמונאים והמלחמה של היום דרך משחק אסטרטגיה (גם אתגר) בצורה כזו טובה ונכונה. האיורים, עיצובי הדמויות והאוייבים, הGUI , איקונים, כפתורים, אנימציות הכל מלוטש ברמה מקצועית. הפס קול תורם ונותן אווירת קרב שעושה חשק לשחקן לשחק במשחק. מקווה שהמשחק יקבל פיתוח ושייצא לסטים כי הוא סופר רלוונטי לתקופתנו.

אני רק שאלה – שקד אמזלג

@shaked2

חוצפה ישראלית היא חלק בלתי נפרד מהזהות שלנו ולרוב בעלת משמעות שלילית. "אני רק שאלה" הוא משחק קלפים הומוריסטי הבוחן את מושג החוצפה הישראלית ומציג גם את החן שבה.

אני שמח לראות פרויקט קליל כייפי שמח ומצחיק על הזהות הישראלית במיוחד בימים אלה שכל מה שאנחנו מחפשים זאת דרך לעלות קצת חיוך עם כול הקושי שאנחנו עוברים. האיורים מסוגננים הייטב ומיוחדים ועל כל קלף יש קטע שנון ומצחיק על החוצפה הישראלית שמתבטא בצורה יפה דרך האיורים. המשחק ארוז בצורה מגניבה ואפילו צורות הקלפים עצמם בעלות צורה ייחודית בדיוק כמו הזהות הישראלית שלא מנסה להיות כמו כולם ומנסה להיות שונה ומיוחדת. זה פרויקט שצריך לצאת לאור ולהימכר בחנויות.

בוקיד – יובל מאירי

@yuvalmeiri

פלטפורמה ליצירת סיפורים חברתיים חווייתיים ומותאמים אישית לילדים בגילאי 3-5 על הרצף האוטיסטי. סיפורים אלה ישמשו כלי טיפולי המסייע לילדים לתפקד בהקשרים חברתיים.

שראיתי את הפרויקט ישר התרשמתי מהחשיבה של המעצבת על קהל היעד שלה: מהיכולת של הילד/ה להתאים ביחד עם הוריו סיפורים שונים דרך הדבקת מדבקות. יש בזה משהו מאוד משחקי לכן אני רואה בפרויקט הזה כפלטפורמת משחק לילדים. ומשחקים שמשמשים ככליים טיפוליים לילדים זה אחד הנושאים שמעניינים אותי אישית בתור מעצב ומפתח משחקים. לכן הפרויקט הזה מאוד עיניין אותי. בכריחת הספר יש מראה שבה הילד יוכל לראות את עצמו. זה הסיפור שלו. החשיבה הזאת מצויינת וזה יוצר חיבור אישי עמוק בין הילד לבין הספר. הפרויקט ממותג בצורה מיוחדת, ארוז במקצועיות וגם מציע אתר שבו ניתן להתאים אישית את הדמות של הילד. הפרויקט הזה יכול להתפתח לסטאראפ מצליח לדעתי ויכול לגדול דרך קהלי יעד שונים, סגנונות, נושאים וכ"ו.

לסיכום: תערוכת הבוגרים בחולון הייתה תערוכה חזקה מאוד עם אוצרות מצויינת ופרויקטים מעולים שמוצגים בצורה מכובדת שנותנת כבוד אחרון לסטודנטים ומאפשרת לכל סטודנט לבלוט על פי דרכו/ה שלו/ה. הבוגרים/ות אנשים נחמדים ומיוחדים שהיה לי כיף להכיר וכבוד גדול לראות את הפרויקטים שלהם/ן ולקבל מכל אחד ואחת מהם/ן השראה. אני מאחל לכם/ן המון מזל טוב על סיום התואר, בהצלחה במציאת עבודה בתעשייה, ותמשיכו ליצור דברים נפלאים וחכמים. ומוזמנים לדבר איתי תמיד. מקווה שאהבתם/ן את הסיקור שלי ואשמח לשמוע פידבקים בפרטי כדי שאני יוכל להיות טוב יותר. ומאחל לכולנו ימים טובים יותר.