תערוכה מעל ומעבר – סיקור תערוכת הבוגרים בשנקר 2025

השנה ביקרתי בתערוכת הבוגרים של שנקר יותר מכל תערוכה אחרת, לא רק משום שהצגתי בה את פרויקטים מהתואר השני "Rain Wall", "Flappy Grownups" במחלקה לעיצוב ופיתוח משחקים, אלא גם מפני ששנקר מגלמים עבורי את הערכים של עיצוב וחדשנות שאני מזדהה איתם במיוחד: איזון מרתק בין תחומי העיצוב, פיתוח, טכנולוגיה והנדסה. בשנה שעברה נבצר ממני להגיע, מאחר שהייתי שקוע בהכנות לפרויקט הגמר שלי באוניברסיטת חיפה (ויצו לשעבר). השנה חיכיתי בסקרנות כפולה, לפגוש את דור המעצבים החדש לא רק בתוצר הסופי, אלא גם מתוך התהליך היצירתי שגיבש אותם. כבר בהגשות אמצע שנכחתי בהן יכולתי להתרשם מהכיוון, אך גם ההיכרות המוקדמת לא הכינה אותי לרמת הגימור המרשימה ולשילוב המדויק בין אוצרות מוקפדת למיתוג יוצא דופן, אולי המוצלח ביותר שראיתי בין מוסדות העיצוב.

כסטודנט לתואר שני בשנקר אני מכיר חלק מהמרצים באופן אישי, וחלקם אף לימדו אותי. הקשר הזה רק חידד עבורי את תחושת השייכות: מבחינתי שנקר הפכה להיות לבית השני שלי.

מיתוג התערוכה – כך עושים את זה נכון:

מיתוג התערוכה היה מהפנט, טיפוגרפיה מרשימה (תלת לשונית), צבעוניות מדויקת ויצירתית, ודפוסי פאטרן שמעוררים סקרנות ומשתלבים באופן טבעי עם שפת האוצרות. התוצאה יצרה חוויית ביקור מהודקת ומסקרנת. האיכות הייתה כה גבוהה, עד שחשתי רעב לעוד. לו היו נמכרים מוצרים או מזכרות ממיתוג התערוכה, הייתי רוכש אותם בשמחה. המיתוג נראה מדהים גם על מסכים וגם על פרינט,

מבחינתי זהו מודל מופת לאופן שבו יש למתג תערוכת בוגרים באקדמיה לעיצוב.

אוצרות – מסודרת, נגישה ומזמינה

האוצרות הצטיינה בארגון ובהנגשה. כל פרויקט קיבל במה הולמת ותפאורה מתאימה: חדר המשחקים היה מזמין במיוחד, חדרי הסרטים החשוכים אפשרו התעמקות טובה, חדר האיור הפתיע בציורי קיר ששימשו כטיזר לפרויקטים שבתוכו, והעמדת פרויקטי הספרים הטיפוגרפיים על שולחן מרכזי בקומה העליונה אפשרה התמקדות נוחה. עם זאת, ייתכן שחדר ייעודי ומבודד היה מאפשר חוויית קריאה שקטה ומעמיקה אף יותר. המבקרים נהנו ממפות התמצאות ברורות וגלויות לפרויקטים שניתן לקחת, אך בעיניי ניתן היה להוסיף מסכי וידאו עם טיזרים קצרים, בדומה לטיזר הוויזואלי בחדר האיור, שעבד נהדר ויכול היה להעשיר גם חללים נוספים. בדיוק כפי שציורי הקיר רמזו על התוכן המצפה למבקרים והגבירו את תחושת הציפייה, ניתן היה ליישם פתרון דומה גם בחדרים אחרים, כך שכל אזור בתערוכה יציע רמזים מקדימים ויעניק חוויית גילוי הדרגתית.

הפרויקטים – חדשנות רב־חושית כשאיור כמדיום מוביל

הפרויקטים השנה הציגו חדשנות פורצת דרך, ששוברת את גבולות הציפיות "הרגילות" מפרויקטי גמר. מיצבי איור אינטראקטיביים, פרויקטי אנימציה מרשימים , ועבודות UX/UI מתוכנתות שהצליחו לשלב פרינט, סאונד ודיגיטל לכדי חוויה רב־חושית. עם זאת, התחום שבלט במיוחד השנה היה האיור: מגוון רחב של פרויקטים מרהיבים, בעלי שפה אישית, סגנון ייחודי ונושאים מעניינים. ביליתי שעות בחדר האיור, מתבונן, מתעמק ומתרגש מהשפה הוויזואלית ומהסיפורים שנחשפו ביצירות.חבל רק כי השנה לא פעלה חנות בוגרים, היעדרה היה בולט במיוחד לנוכח כמות המאיירים והמעצבים המוכשרים שהיו יכולים להציע לקהל יצירות נוספות ופרינטים לרכישה.

פרויקטים נבחרים

הביקור בתערוכה היה עם הבוגרים הטריים בוויצו (אוניברסיטת חיפה) לצד סיור של שרון שלומד איתי בתואר השני וגם מרצה בשנקר. בתערוכה הצטברו בי עשרות רגעי השראה. מתוך השפע בחרתי מספר פרויקטים שהותירו בי רושם עז במיוחד.

(במידה ובוגרים נוספים יענו על השאלון אני אשתדל להכניס אותם לסיקור ולעדכן וכמובן מי שרוצה להיכנס לסיקור מוזמן לשלוח לי הודעה פרטית.)

אינטרקטיב UX UI:

Pixelf

ירין פרס | אינסטגרם: pixelyarna@

לינקאין

מנחים: אופיר ליברמן ודקל מימון

תיאור הפרויקט: תא אינטראקטיבי לפיקסול עצמי דרך ארבע תפיסות פילוסופיות- בודהיזם, סימולקרה, תאוריית הצבעים והחופש לבחור. הזהות עוברת תהליך של פירוק והרכבה מחדש לכדי דימוי גרפי פיקסלי. רגע של חקירה עצמית דרך צבע וצורה כפיקסל - תרגום חזותי שמציף שאלות על זהות בעידן הדיגיטלי.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקט גמר: לא לפחד מללמוד דברים חדשים גם אם הם מרתיעים. בסוף שעולים על זה, הכל משתלם!

דעת המסקר: פרויקט אינטרקטיבי מהמם ומתוחכם שמציג בצורה מעולה כיצד עושים פרויקט גמר של יצירת מיפוי בצורה מושלמת. הבחירה החכמה בפיקסל ארט כדרך ליצור דימוי מופשט ומחודש בעידן הדיגיטלי שבו אנחנו חיים הוא החלטה מצויינת של היוצרת. והדרך שבה המיפוי של פירוק והרכבה של הדימוי העצמי דרך תפיסות עולם שונות זה גם מעניין וזה גם מציג יכולת חקירה יוצאות דופן! לא פעם ולא פעמיים ראיתי שיש תור ארוך לפרויקט וזה רק מוכיח את זה שהפרויקט מרהיב אז אנשים עומדים ומחכים בתור. ( זה אחד הסימנים שהפרויקט מוצלח) כשניסיתי את זה בעצמי היה לי כל כך חוויתי להתעמק בתוך הפרויקט הגאוני הזה. את הדימוי המפוקסל שיוצא ניתן להדפיס ולקחת כמזכרת שזה עוד יותר מקפיץ את החוויה האינטרקטיבית שעוברת מהמימד הדיגיטלי למימד הפיזי המודפס שבו הצופים מחזיקים את הדימוי שיצא להם. וכמובן שגם אני לקחתי לעצמי מזכרת, הריי פיקסלים זה החיים.

Florigins

יעל אורטמן | אינסטגרם: Yael_ortman@

לינקאין

מנחים: בן בנחורין ודפנה בלוך

תיאור הפרויקט: Florigins היא מערכת שיוצרת פרח ויזואלי ייחודי לכל משתמש – לפי התשובות האישיות שלו על שאלות זהות.כל פרח נראה אחרת: הצורה שלו, הצבעים שלו, והקישוטים – כולם משקפים חלקים שונים במי שאנחנו.הפרחים עצמם שואבים השראה מהפרחים הלאומיים של מדינות העולם – כך שהמוצא, השורשים, וגם התחושות – כולם מקבלים ייצוג גרפי.

כל פרח הוא גם אישי וגם חלק ממאגר

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקט גמר: לזרום עם כל התקלות והבעיות שצצות:) בסוף איכשהו הכל מסתדר לטובה

דעת המסקר: פרויקט אינטרקטיבי מרהיב שמעוצב מדהים. הבחירה ליצור ממשק מנימליסטי גורם לפרחים שהמשתמשים יוצרים לבלוט ומושכים את תשומת הלב. כל כפתור, כל אלמנט, כל מסך מעוצב הייטב.

אהבתי מאוד בפרויקט את זה שיש הרבה שאלות שדרכן מתווצר הפרח. זה גורם לכל פרח לצאת שונה ומיוחד

והחיבור בין המוצא והשורשים מכל המשתמשים יוצרים מאגר פרחים מגוון שמציג את החברה הישראלית בצורה נהדרת. כשהמשתמש מסיים להכין את הפרח נוצרת תחושת התלהבות ויצירת זהות אישית ומיוחדת אך לדעתי רגע השיא האמיתי בפרויקט היא דווקא במאגר. זה גורם למשתמש להסתכל, לחקור, ולחשוב לעצמו עד כמה אני שונה משאר הפרחים (המשתמשים), כמה משתמשים דומים לי יחסית וכ"ו ובכך נוצרת הפתעה אדירה ומחשבות שנשארות גם אחרי התערוכה.

אנימציה ומושן גראפיקס:

Overthinking Overthinking

איתי אנדרסון | אינסטגרם: itayandreson@

לינקאין

מנחים: עמיחי שטרית ורגב קונטס

תיאור הפרויקט: זה יום ההולדת של אדם, הודעת טקסט פשוטה שולחת אותו למסע פנימי מבולבל בעקבות אהבה נכזבת ונותנת לו תקווה לחיים חדשים.

״Overthinking Overthinking״ הוא סרט mixed-media קצר על ההשלכות של חשיבת יתר, העוסק במשמעות (ובחוסר המשמעות) שאירועים יומיומיים מקבלים בתוך הראש שלנו.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקט גמר: לסמוך על תחושות הבטן בתהליך ולא להרים ידיים גם ברגעים בהם האתגר מרגיש גדול מדי. בסופו של דבר זה בסך הכל עוד פרויקט, גם אם הוא נשמע מאיים וגם אם יש לו שם מפוצץ- אז לא צריך לתת לו לנצח:)

דעת המסקר: פרויקט מושן גראפיקס מצויין עם שפה עיצובית מרהיבה ומגובשת עם בחירות צבעוניות מעולות, מעברים מצויינים, איזים טובים, פריימים נפלאים המשלבים שימוש טוב בין דימויים חזותיים מאויירים, דימויים חזותיים בתלת מימד, וטיפוגרפיה עם מספר רחב של פונטים שונים. (שזה אתגר בפניי עצמו)

איזה כיף בשבילי היה לצפות בפרויקט מושן גראפיקס מלוטש וברמה כל כך גבוהה.

ישבתי מהופנט מול המסך נהנה מכל שניה של אנימציה כמו סועד שנהנה ממסעדת שף.

הפרויקט מנגיש את הנושא שקיים וניתן להזדהות אבל אף אחד לא באמת מדבר על זה בצורה משעשעת ומהנה.

Kōng

עמרי לב | אינסטגרם:omriadamlev@

לינקאין

מנחים: מושון זר אביב ודניאל ויינברג

תיאור הפרויקט: Kōng הוא מרחב מדיטטיבי אינטראקטיבי, בו תשומת הלב של המשתתף בוראת עולם. בהשראת עקרונות מהדאו והזן על זרימה מתמדת, מבטו של הצופה מצמיח הרים מתוך הריק, והתמקדותו מגדלת צמחייה. העולם נוצר, משתנה ונעלם כל הזמן, והופך את פעולת ההתבוננות עצמה לחוויה של יצירה ארעית.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקט גמר: לנסות את כל התחומים בשנים הראשונות ללימודים ובשלב מסוים לעשות שינוי ולהשקיע כמעט ורק במה שמעניין אתכם. מנוי ליוטיוב פרימיום וסקרנות משתלמים לא פחות מהתואר.

דעת המסקר: מושן גראפיקס אינטרקטיבי שבו הצופה משפיע על הוישואל דרך העיניים. כמה מרתק! כמה חדשני!

בתור מעצב מושן גראפיקס שעשה גם פרויקט גמר מושן גראפיקס אינטרקטיבי הפרויקט הזה היה לי הפתעה והשראה! הפרויקט פתח את עניי (תרתי משמע) לעולם חדש שבו ניתן ליצור מושן גראפיקס שמספרים סיפורים שונים דרך העיניים ומיקודם במקומות מסויימים על גבי הפריים. הפרויקט נותן לצופה תחושת שליטה, יצירה ורוגע והוא משלב וישואל וסאונד בצורה נפלאה! אין ספק שהפרויקט הזה גורם לגלגלים בראש שלי לעבוד ומביא לי השראה. יש לי הרבה מה ללמוד מהיוצר על איך שזה עובד כי זה כל כך מעניין.

המעבדה הפנימית שלי / My Inner Lab

מאיה לסמן | אינסטגרם:itsmayale_ai@

לינקאין

מנחים: עמיחי שטרית ורגב קונטס

תיאור הפרויקט: פרויקט הגמר שלי הוא סרט קצר בשם ״המעבדה הפנימית שלי״.
הסרט עוסק בדמות לן, חוקרת צמחים המסתגרת במעבדה הסודית שלה ונשאבת למחקר אובססיבי סביב צמח מסתורי שבהדרגה הולך ותופס את כל עולמה. סרט קצר על אובססיה וטוטאליות, שנוצר בהשראת סיפור אישי. הסרט נוצר במגוון טכניקות של Ai.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקט גמר: טיפ לפרויקט גמר הוא לא לנסות ״למנוע טעויות״, להיות כל הזמן בתנועה, לנסות דברים ולהיות פתוחים מחשבתית. המון פעמים קרה שהתקדמתי עם משהו שגרוע בעיני ובבת אחת במפתיע זה חידד לי את המחשבה. בנוסף, לטפח את העבודה המשותפת עם המנחים שלכם, לשים לב מתי לשחרר, לזרום ולהקשיב.

דעת המסקר: פרויקט סופר חדשני שעושה שימוש בAI בצורה מצויינת. בימוי הסרט, הפריימים, השפה העיצובית המיוחדת והשילוב בסאונד אפקטס יוצרים חווית צפייה קולנועית מקצועית המעוררת תחושות חזקות של סקרנות לצד תחושות של כאב (אני לא רוצה לספיילר) איך שהיוצרת יצרה את הסרט הזה ככה אני רואה מעצבים משתמשים בAI ככלי עיצוב ליצירת סרטים.

דפדוף חוזר

עדייה ממרוד | אינסטגרם:diyamii_art@

לינקאין

מנחים: איתמר דאובה וגיא חרלפ

תיאור הפרויקט: ״דפדוף חוזר״ הוא פרויקט אנימציה דוקומנטרי, אשר נולד מתוך היומנים שכתבתי בנעוריי בפנימיית הכפר הירוק. דרך אותן שורות יומן, אני צוללת אל העבר וחוזרת מחדש אל הזיכרונות, הקשרים והקולות של האנשים שגדלתי לצידם. במסע רגשי ומטאפורי של חיפוש עצמי, שבו העבר ממשיך להדהד, אני מנסה להבין מי אני דרך חוויות שעדיין חיות בתוכי.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקט גמר: החלק הכי קשה עבורי היה לכתוב את התסריט. זה לקח הרבה זמן והרגיש מתיש, אבל בסוף הבנתי שזה הבסיס של כל הסרט – אולי אפילו החלק הכי חשוב. בלי תסריט חזק, שום אנימציה לא באמת עומדת.

גם האנימציה עצמה הייתה מטורפת – עבדתי בלחץ מטורף, בלי לישון או לאכול כמו שצריך – ועדיין יצאתי מרוצה מהתוצאה. מה שלמדתי מזה הוא שעדיף להשקיע יותר בשלבים המוקדמים (תסריט, סטוריבורד, תכנון) כדי שההפקה תהיה זורמת ובריאה יותר.

דעת המסקר: פרויקט אנימציה מרהיב עם שפה מאוירת מהטובות שראיתי! השילוב בין הכתם, לקו, לטקסטורה של הרעש והקונטרסט הגבוה והדרמטי בשחור לבן גורמים לצופה להישאב פנימה לתוך הסרט ומשאיר מקום להמון הפתעות אנימטיביות שקורות לאורך כל הסרט. ישבתי המום בחדר ונהנתי מכל איור, כל מעבר חכם וגאוני שהיה שם, לצד הסיפורים עצמם שהיו מאוד מרגשים. זה סרט אישי עם המון רגש, אופי, וייחודיות.

זה סרט שהוא מעבר מפרויקט גמר. זה סרט שיככב בפסטיבלי אנימציה בארץ וגם בחול!

ואיזה עצוב למי שפספס את הסרט הזה ולא צפה בו - כי זה אחד הפרויקטים הטובים ביותר בתערוכה ללא ספק!

שלוש עשרה

יותם שריה | אינסטגרם:Yotam Sraya

מנחים: רגב קונטס ועמיחי שטרית

תיאור הפרויקט: אני חוזר לשבת בר המצווה שלי, ילד שגדל בבית דתי, עליתי לתורה בפעם הראשונה אחרי חודשים ארוכים של לימוד. העבודה שלי מציגה סרט קצר שמנסה להעביר את חוויה, יד ביד עם הצופה- כאילו הוא עצמו עובר את אותם הרגעים של העלייה לתורה - בפרויקט שילבתי אלמנטים חזותיים טעונים במשמעות, כדי להדגיש את המתח שבין המבט החיצוני לבין מה שהתרחש באמת הסרטון מציג את הפער בין הציפיה של המשפחה והמסורת מול המחשבות והפחדים של ילד שהקדושה הייתה קצת יותר מדי קדושה בשבילו. שם, באותה השבת, הוא חוטא את החטא הראשון שלו.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקט גמר: זה תהליך אינטנסיבי- אל תתאהבו ברעיון, תהיו פתוחים מחשבתית לשנות כיוון- זה קורה וזה בטוח יקרה בצורה כזו או אחרת - והכי חשוב תהנו מזה כי זה לא יחזור

דעת המסקר: פרויקט מדהים שמצליח להעביר את תחושות החיבור וההתרגשות של העלייה לתורה בפעם הראשונה בגיל 13 (בר מצווה). זה ממש החזיר אותי לילדות וגרם לי לחוות את זה שוב פעם. מאוד אהבתי את השימוש החכם בסאונד אפקטס, המעברים, ועבודת התלת מימד הנפלאה. כששואלים אותי מה התפקיד שלנו בתור אנשי תקשורת חזותית אני תמיד אומר: "ליצור חוויות" והפרויקט המדהים הזה עושה בדיוק את זה ודרך אנימציה ושליטה בעיניים והתחושות של הצופה. אני יצאתי עם עור ברבז מהסרט מרוב התרגשות, פרויקט מהמם!

עיצוב משחקים:

הקול בראש

גיא מנטל | אינסטגרם:gaimantel@

לינקאין

מנחים: רקפת כנען ושרי גבאי

תיאור הפרויקט: בתוך עולם שבו אינסוף אפשרויות ודעות, הבחירה (אפילו הקטנה ביותר) עלולה להפוך למקור לחץ ותסכול. רבים מאיתנו חווים חוסר ביטחון, פחד לטעות וצורך מתמיד באישורים חיצוניים בזמן קבלת החלטות.

״הקול הראש״ היא פלטפורמה אינטרקטיבית המדמה את הדיאלוג הפנימי של המתקשים בקבלת החלטות.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקטי גמר: לא לוותר לעצמיכם גם אם זה מרגיש בלתי אפשרי ותדבקו באמת שלכם לא משנה מה! בסוף זה הפרוייקט האחרון במסגרת הלימודים, וזה פרוייקט אך ורק שלכם! תהנו ממנו

דעת המסקר: פרויקט מדהים עם נושא מצוין שניתן להזדהות איתו בקלות ומעביר את התחושות והמסרים בצורה נפלאה. דרך משחקיות המבוססת על לחץ, שימוש נפלא בעבודת סאונד ומרחב (תא) חשוך ומבודד נוצרת חוויה משחקית יוצאת דופן! משחק זה קודם כל חוויה סוחפת. בפרויקט זה, יש חווית המשחק הייחודית המרעננת והמקורית שאותה אני חיפשתי שהתחלתי את הלימודים שלי בשנקר בתואר השני. ואיזה כיף היה עבורי למצוא את זה בתקשורת חזותית, כי בעניי משחק שמבוצע ככה זאת תקשורת חזותית במיטבה.

מתכונים סודיים

שלי מטטוב | אינסטגרם:ma_tov_@

לינקאין

מנחים: שרי ורקפת

תיאור הפרויקט: תדמיינו לעצמכם שזה בוקר שישי ואתן, ארבע סבתות נחושות, כבר עומדות במטבח.

כל אחת מכן רוצה דבר אחד בלבד: להכין את מנת הדגל הסודית שלה לקראת ארוחת הקידוש המשפחתית.

׳׳מתכונים סודיים׳׳ הוא משחק קופסא עדתי-הומוריסטי שמוקיר את הרבגוניות בחברה הישראלית והוא נוצר בשאיפה ללמד ולשמר בצורה חווייתית ומצחיקה את המאכלים של הסבים והסבתות שלנו, שלאט לאט, עם הדורות, נעלמים מהמטבח המשפחתי.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקט גמר: תעשו מה שאתם באמת אוהבים ורוצים לעשות, רואים את הפשן בסוף אם נהנתם או לא :)

דעת המסקר: אתחיל מהסוף, זה פרויקט עיצוב המשחקים הכי טוב בכל מוסדות העיצוב.

(ובגלל שאני מעצב משחקים אז ברור שזה תפס לי את הפינה החמה ביותר בלב)

למעשה הוא פרויקט כל כך טוב שהוא מתעלה גם על כל הפרויקטים שמוצגים גם במחלקה שלי בתואר השני בעיצוב משחקים. מדובר פה במשחק גאוני עם מכניקות מצוינות, משעשע, כייפי, ממכר, עם איורים נפלאים עם הרבה חן ועד הפרטים הקטנים ביותר. זה מתחיל מהאריזה הנפלאה, עובר למרכיבים עצמם ולסירים, והקלפים.

זה משחק שאני רוצה שהיוצרת תפתח אותו ואני אהיה הראשון לקנות ולתמוך בו. זה פרויקט כל כך טוב שכל מי שעיצוב משחקים בליבו חייב לראות אותו וללמוד ממנו. זה פרויקט שגם בתואר השני שלי צרכים ללמוד ממנו. וליוצרת כמו שכבר אמרתי לה בפרטי: שאפו! עשית את אחד הפרויקטים האוהבים עלי מכל התערוכות. ויש לך עתיד גדול באיור ובעיצוב משחקים.

Charwy Runs The Office

הגר נהרי | אינסטגרם: hagar_nahari@

לינקאין

מנחים: איתמר דאובה, גיא חרל"פ

תיאור הפרויקט: משחק מחשב משעשע לשני שחקנים, שנעשה בשיתוף פעולה בין מעצבת למתכנט. המשחק במשרד תאגידי סוריאליסטי, שחקן אחד מגלם עובדת הייטק מסורה, והשני את החתול החמקמק שלה שעושה פיפי במשרד. יחד הם יוצאים למרדף בתוך עולם עמוס באשליות חזותיות מבלבלות שחלק מהכיף הוא להצליח לנווט בתוכן.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקט גמר: מבחינת ניהול זמן, מאוד עזר לי להגדיר מה המינימום שאני מצפה מהפרוייקט ושזה יהיה מינימום שבטוח אפשר להגיע אליו בזמן סביר גם אם לא הכי מרוצים, משם להמשיך לכיוון של המקסימום, וכנראה יצא משהו טוב באמצע.

אני חושבת שזה בסיס טוב לקחת דרכו סיכונים כשעושים פרוייקט, זה גם מוריד מהלחץ אבל גם יעיל, חשוב להשאיר זמן לבלטמים וגם בריאות נפשית זה חשוב.

דעת המסקר: משחק מחשב מדהים ומהנה ל2 שחקנים עם שפה איורית מדהימה עם המון חן. אפילו לפני ששחקתי התרשמתי מאוד מיכולות האיור המטורפות. עיצוב הסביבה עם כל הפירוט הזה מראים על יכולת חשיבה מעמיקה בתלת מימד ועל יכולות גבוהות באיור. גם הUX UI במשחק מרשים ביותר עם המון אנימציות ופידבקים שמורגשים בכל פעולה. הכל מרגיש אחיד מלוטש ומובן. גם הסאונד במשחק נהדר.

המשחק היה כל כך מהנה שאני מתפלא שהוא עוד לא בסטים, כי אני בטוח שהרבה יורידו וישחקו אותו.

ככה משחק מחשב אמור להיראות ולהרגיש, עם הרבה אופי, שחיק וממכר.

מיתוג:

ObjectNoLonger

ליהיא כספי | אינסטגרם: lihicaspi@

לינקאין

מנחים: הילה שאלתיאלי ויעל בודושר

תיאור הפרויקט: פרויקט ObjectNoLonger מציע מערכת דיגיטלית לפרידה מודעת מחפצים טעונים רגשית. הוא כולל טקס אישי, איסוף פיזי וארכיון סיפורים חי. בכך הוא ממסגר מחדש את האקט היומיומי של פרידה כחוויה אנושית, מתועדת ובעלת משמעות רגשית, ומזמין לחשוב על היחסים בין זיכרון, חפץ וזהות.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקט גמר: אל תחפשו להיות “מושלמים” מהסקיצה הראשונה.

תנסו, תטעו, תזרקו לפח – זה חלק מהמשחק. בסוף דווקא מהרגעים הקטנים

והמבולגנים יוצאות התובנות הכי חזקות.

דעת המסקר: פרויקט מיתוג רחב היקיף שמשלב את המרחב הפיזי עם החפצים הדיגיטליים לבין המרחב הדיגיטלי. המיתוג מוצג על מגוון רחב של פרינטים בפורמטים שונים ואתר עם חווית משתמש נהדרת שמעוצב הייטב ומעורר סקרנות לקרוא על החפצים ועל הסיפורים שעומדים מאחוריהם. הנושא של פרידה מחפצים טעונים רגשית זאת זה נושא שמתחברים אליו ודרך החפצים עצמם ניתן להכיר את היוצרת עצמה. וזה בדיוק מסוג הפרויקטים שאני אוהב מאוד, פרויקטים שמספרים סיפור ושניתן להכיר את היוצרים עצמם מאחורי העבודות שלהם. המיתוג עובד נפלא, הכל מעוצב הייטב ברמה של לקנות, לתמוך ביוצרת המדהימה ולהסתובב כי זה מעוצב ממש טוב! הטיפוגרפיה, הצבעוניות, הדימויים החזותיים הכל מבוצע בצורה מושלמת! ככה מרגיש מיתוג איכותי עם נושא חשוב!

איור:

Kikethi- sins of our fathers

אנה שפורנקו | אינסטגרם: anna.j.shaforenko@

לינקאין

מנחה: אלינה גורבן

תיאור הפרויקט: קומיקס מדע בדיוני שמתרחש ב 2425, כ 400 שנה מהיום. הוא עוקב אחר נינה, שוטרת צעירה במשטר ״האם״ - משטר שנשלט על ידי Ai ששולב עם מוח אנושי ממוחשב. נינה נאבקת עם ההשלכות של משימותיה כאשר היא נשלחת למשימות שבהם היא צריכה להסגיר מורדים ואת כל משפחותיהם לדין מוות עקב החזקת ״הספר האסור״.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקט גמר: אני חושבת שהדבר הכי חשוב שעושים פרוייקט גמר שהוא קומיקס זה להתחיל לתכנן כמה שיותר מוקדם, אני התחלתי לכתוב ולגבש רעיון כבר בקיץ של סוף שנה ג׳ וזה מאוד עזר לי לגשת ולסיים את הפרוייקט .

דעת המסקר: קומיקס ברמה מקצועית עם סיפור מרתק! האיורים נפלאים, עיצובי הדמויות מדהימות והקומפוזיציות מעניינות. זה פרויקט שהוא הרבה מעבר לפרויקט גמר, זה ספר קומיקס שצריך להיות בחנויות. כל כך נהנתי לקרוא ברמה ששכחתי שאני בתערוכת בוגרים. הרגשתי שאני קורא קומיקס / מנגה אמיתיים. וזה שזה הגיע לרמת גימור כל כך טובה בכל כך מעט זמן מראים על יכולות גבוהות באיור!

סיפור קצר (למי שזה מעניין אותו): שהתחלתי ללמוד תקשורת חזותית ובימים כשלא ידעתי לאייר יצרתי קומיקס מצולם שהוספתי עליו פילטרים בפוטושופ. כי בתור חובב מנגה אני רציתי ליצור קומיקס משלי אבל לא היו לי את היכולות. לאורך כל התואר הראשון שלי בתקשורת חזותית נמנעתי במכוון בקורסים באיור מהחוסר ביטחון שהיה לי.

ולמרות שלמדתי לאייר בתואר הראשון. התחלתי לצבור ביטחון באיור רק מפרויקט הגמר שלי ובמהלך התואר השני.

כשראיתי את הפרויקט הזה. זה הצית בי והזכיר לי את מה שתמיד רציתי לעשות אבל אף פעם לא היה לי את היכולת לעשות. ואני מאמין שמתישהו אני אזכר בפרויקט המדהים הזה שנתן לי כל כך הרבה השראה ואנסה ליצור קומיקס עם האיורים שלי.

ארץ החלומות

עומר דוידוב | אינסטגרם: Davidovomer@

לינקאין

מנחים: צח כהן ואיציק רנארט

תיאור הפרויקט: פרויקט ארץ החלומות נעשה בטכניקת גילוף לינולאום. הפרויקט מציג 9 הדפסים בגודל 45*60 המתחברים זה לזה ונוזלים זה לתוך זה, ויוצרים דימוי אחד כמו ״מפת חלומות״ לעין לנווט בה. בפרויקט זה רציתי לבחון כיצד איור ברור מנסה לייצג אזורים לא ברורים בנפש

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקטי גמר: תעזו לחלום- אם תנהלו את הזמן נכון תוכלו לעשות הכל.

דעת המסקר: הפרויקט הזה היה הפרויקט שהכי אהבתי בתערוכה ושהכי חיכיתי לו. הקשר האישי שלי לנושא הפרויקט: חלומות רעים, זורק אותי הישר לתוך המסע הקודם שלי בתואר הראשון שלי שבו עבדתי על פרויקט גמר בנושא הזה פרויקט "חלומות שבורים" . עבורי לא רק שהיה לי מעניין לצפות בחלומות רעים נוספים אלא גם לצפות בהם בפורמט אחר לגמרי, בסגנון אחר לגמרי - איור לינו טהור שמזמין את הצופה לצפות בחלומות הרעים מרחוק ומקרוב (יש פירוט עד הפרטים הקטנים). ומה שמיוחד עוד יותר זה החיבור בין כול החלומות כמו פאזל שיוצר איור אחד גדול שמאגד בתוכו את כל החלומות הרעים ביחד. הקונטרסט בין השחור ללבן מציגים את הדרמה של תחושות הפחד של החולמים. ולמי שלא יודע אחד החלומות הוא שלי. מה שיוצר אצלי סוג של סגירת מעגל וסיפוק עצום.

לאן שלא נלך

מיטל מישורי | אינסטגרם: maytal_draws@

לינקאין

מנחים: ירמי פינקוס, מיכל פאוזנר

תיאור הפרויקט: לאן שלא נלך הוא ספר קומיקס על פי סיפור מקורי, העוקב אחר שדרן רדיו בעולם פנטזיה – מקום צבעוני, רך, וקצת יותר סבלני מהעולם שלנו. השדרן חסר השם נודד בדרכים ומתעד תופעות ועלילות משונות, בחיפוש אחר המיתוס הגדול מכולם: הסיפור הראשון שאי פעם סופר. הוא פוגש אנשים רגילים בנסיבות בלתי רגילות, מבקר מקומות מרוחקים, ומבין שדבר מה היה חסר לו במהלך כל הדרך. המסע משתנה בעל כורחו, והשדרן נאלץ להחליט מהו הדבר שהוא באמת מחפש. זהו סיפור שקט ופיוטי, אישי וקטן בתוך עולם גדול, עם מבט מלנכולי שמעז לקוות.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקטי גמר: גם אם תבואו לפרויקט הגמר עם כל הפרויקט מתוכנן לפרטי פרטים בראש שלכם, הוא הולך להשתנות בצורה כזו או אחרת, אז תנו לו להשתנות.

דעת המסקר: פרויקט איור יפייפה וקסום עם צבעוניות כובשת ומהפנטת, קומפוזציות מעולות, הפתעות בכל דפדוף, יכולת עיצוב דמויות מהגבוהות שראיתי! וטיפוגרפיה שעובדת נפלא עם האיורים. כל עמוד שדפדפתי בספר עוד הרבה לפני שהתחלתי לקרוא פשוט עצרתי לרגע ונדהמתי מהאיורים. ההחלטות מאחורי הצבעוניות כל כך טובות וכשמדפדפים אז הצבעוניות משתנה אך בצורה ששומרת על אחידות השפה העיצובית הנהדרת. כל האיורים משתלבים מעולה, יש חשיבה עד הפרטים הקטנים באיור שמתבטאים דרך טקסטורות מרגיעות ואלמנטים קטנים שמוסיפים המון! זה ספר קומיקס שהייתי רוצה שייצא לאור והוא השראה! כל מעצב וכל מאייר יכול ללמוד ממנו המון.

יתגדל ויתקדש

מיקה רוטלוי | אינסטגרם: thereal_mikoy@

מנחים: שרי גבאי ורקפת כנען

תיאור הפרויקט: העבודה שלי בוחנת את תופעת האדרת המת. כאשר אדם קרוב אלינו נפטר, התפיסה הרחבה והזכרונות המורכבים שנשארו ממנו משתנים, והוא הופך לדמות על-אנושית.

העבודות מייצגות את תהליך התהוות דמויותיהם המואדרות של שלושה מחברי בתודעתי לאחר מותם. פעולותיהם היומיומיות שמצטירות לפתע כמעשים הירואיים, זכרונות פחות טובים שנמוגים, ותכונות רעות שמשנות צורה עד שנשכחות.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקטי גמר: במהלך הפרוייקט ובכללי בתואר, חוויתי המון מצבים שבהם הרגשתי אבודה מכמות הנסיונות הכושלים בתחילת הדרך, כשאני עוד מנסה להבין את האופי של הפרוייקט ועוד לא סגורה עם עצמי איך לפצח אותו. זה תמיד קשה, כל פעם מחדש, אבל אין מה לעשות- כשמספיק נחושים ומנסים שוב ושוב ושוב - בסוף מגיעים לדבר שפתאום מרגיש הכי נכון, ושבחיים לא הייתי מגיעה אליו על הנסיון הראשון. אז הטיפ שלי הוא לא לפחד גם כשמרגישים אבודים, לסמוך על עצמכם שאתם יודעים לאן אתם מכוונים ושבסוף תגיעו, ולא לתת לאנשים שלא מצלחים להבין את הרעיונות שלכם לבלבל אותכם, אתם יודעים מה אתם עושים

דעת המסקר: פרויקט איור מרשים במיוחד בפורמט ענקי ובטכניקה ייחודית. הפרויקט הזה ישר תפס את עניי כאחד הפרויקטים הבולטים בתערוכה בזכות הדרך המדהימה שבה הוא מספר את הסיפור שלו, הטכניקה המאוד מורכבת ומיוחדת שנותנת לפרויקט המון אופי וייחודיות, וסגנון האיור המשובח הזה. כל ציור קיר כזה הוא מדהים בפני עצמו ואפשר להתעמק בו במשך זמן רב. ביחד נוצרת חוויה שלמה, עוצמתית וחוויתית שמעבירה את התחושות ישר.

זה פרויקט גמר מצוין באיור שנותן השראה לכל מאייר כיצד לצאת מהמסגרת של פרויקטי גמר באיור וליצור משהו חדש שעוד לא נראה כמוהו. פרויקט של הפתעה לעיניים.

סבבים

עמנואל נג׳רה | אינסטגרם:emmanuel.najera.art@

לינקאין

מנחים: ירמי פינקוס ומיכל פאוזנר

תיאור הפרויקט: סבבים הוא יומן מילואים מאוייר מנקודת מבט של לוחם מילואים פשוט, הספר מתעד שני סבבים מילואים - אחד בעוטף והשני בצפון עזה. הספר בנוי כאוסף של רגעים וזכרונות, לא כסיפור לינארי אלא כאנקדוטות שמתוכן עולה תמונה מורכבת של השירות הצבאי. בחרתי להתמקד במה שלא תמיד רואים שיחות חולין, תחושות פנימיות והשיגרה הצבאית בסבבים בזמן מלחמה.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקט גמר: תמיד להיות בתנועה קדימה, גם כשאתם לא בטוחים מה אתם עושים, לשבת ולעבוד על הפרויקט, גם אם זה רק 1% ביום.

דעת המסקר: הפרויקט הוא יומן מאויר אישי ומרשים, המתעד את חוויות המילואים של היוצר במהלך תקופת מלחמה ממושכת. כל איור מתאפיין ברמת פירוט גבוהה וביכולת יוצאת דופן ללכוד רגעים קטנים ומשמעותיים, ובכך מעניק לצופה תחושה של כניסה לנעליו של היוצר. השילוב בין התאריכים, מספר ימי הלחימה והדימויים החזותיים יוצר חוויה סוחפת שמחברת בין הזיכרון האישי לבין חוויית הצפייה. ייחודו של הפרויקט טמון דווקא במינימליזם הטקסטואלי והחזותי שלו: היעדר מילים, לצד הבחירה באיורים בשחור-לבן ללא צבע, מייצרים שקט חזותי שמעצים את עוצמתם של הדימויים. כך נותר לצופה מרחב לדמיין את הסיטואציות ולחוש את הרגשות שהיוצר חווה.

זהו פרויקט עוצמתי, חווייתי ובעל פוטנציאל השפעה מתמשך, שימשיך להותיר רושם גם שנים לאחר סיומה של המלחמה.

הייטר וייטר

ברק כספית | אינסטגרם:ByBarakli@

מנחה: איציק רנרט

תיאור הפרויקט: הייטר וייטר הוא יומן גרפי קצר על חווית המלצרות האישית והקולקטיבית בתל אביב. זהו הסיפור שלי על מלצר שחוק שלא מסוגל לעזוב. הסיפור נכתב בעקבות העבודה מזדמנת במסעדה לאורך תקופת הלימודים. דיפדוף בספר עובר דרך רגעים מצחיקים ומבאסים, וחושף את האמת המלוכלכת מאחורי שירות הלקוחות: הצגה יומית של השפלה עם חיוך ומביא את החלום ושיברו של צעירים רבים בתל אביב.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקט גמר: לא לפחד לצאת למסע ולעשות משהו בפעם הראשונה, הפרוייקט הזה הוא קודם כל עבורכם וחשוב להישאר קשובים למה שמתחשק לכם להביא לעולם.

הספר הזה הוא ממש כמו התינוק שלי. אבל באופן פרקטי הייתי ממליץ לקבל החלטות כמה שיותר מוקדם כדי שישאר זמן לביצוע מדוייק של המוצר עצמו.

דעת המסקר: מדובר בפרויקט משעשע במיוחד, המשלב סגנון איור ייחודי ורווי אופי. עיצובי הדמויות עם הבעות הפנים הקומיות, הקומפוזיציות המדויקות והצבעוניות הסוחפת יוצרים יחד חוויה ויזואלית מלאת חיים. לכך מצטרפים הטקסטים ההומוריסטיים, שמעניקים עומק נוסף לדמויות ומחברים את הצופה אל היוצר ואל תחושותיו.

הנושא היומיומי והיכולת להציגו באופן מצחיק ומלא הומור מאפשרים חוויית קריאה מהנה וקלה להזדהות. דווקא בתקופה קשה כל כך, פרויקט כזה מספק רגע של הקלה ושחרור באמצעות הצחוק וההומור. בעיניי, זהו אחד הפרויקטים הבולטים והמצליחים ביותר בתערוכה.

ואם היוצר עבד בעוד מקומות בבקשה תוציא ספרי המשך כי זה פרויקט כל כך טוב!

East side optimists

מתן דניאל | אינסטגרם: eastside.opt@

מנחה: אלינה גורבן

תיאור הפרויקט: ספר קומיקס המאגד את הסיפורים המאוד הזויים של חבורה הזויה, שגרים בצד המזרחי של ראשון לציון, הצד הפחות נעים של העיר במילים עדינות מאוד... כל הספר מתאר מאורעות אמיתיים שהתרחשו ואנשים אמיתיים לחלוטין, כדי להראות עד כמה ביזארית ראשל"צ מזרח והחבורה שלנו!

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקט גמר: תלכו אחרי הלב שלכם כשמגיעים לשלב הפגמ"ר. לפעמים יש נטייה לסטודנטים לתהות לגבי הנושא, ומה נבחר לעשות, לדעתי לקחת את ההזדמנות הזאת ולהביא אתכם לשולחן הניתוחים מול כולם זה הדבר הכי טוב שתעשו לעצמכם.ן!

דעת המסקר: פרויקט מדהים שמאוד מזכיר לי את עצמי ואת החבורה שלי (המגודלים) שעלייה עשיתי גם קומיקס (מצולם) ומשחק. האיורים מהממים יש הרבה חן והומור בספר. שהתבוננתי בפרויקט זה היה ליד ידידה טובה שלי שגרה בראשון לציון ועצם זה שהיא הבינה את כל הבדיחות על העיר, לצד אנשים כמוני שלא מכירים את ראשון לציון גורם לפרויקט להעניק הנאה צרופה והיכירות עם העיר וחיו האישיים של היוצר.

איזה כיף לגלות יוצרים שהם דומים אלי. אני בטוח שיום יבוא אני גם אעשה קומיקס מאוייר על החבורה שלי בקריות, למרות שאני רוצה לגור בראשון לציון.

מייצבים:

צעצועי דמוקרטיה

מיקה ירושלמי | אינסטגרם: Mika.yerushalmi@

מנחים: פרופ׳ ירמי פינקוס ומיכל פאוזנר

תיאור הפרויקט: פרויקט הגמר שלי הוא שבע מערכות צעצועים שממחישים מושגים שונים מעולם הדמוקרטיה כחוויה משחקית. המשחק בצעצועים מציע היכרות עם המושגים דרך תנועה, צורה ואינטרקציה.

טיפ למעצבים / עבודה על פרויקטי גמר: לבחור נושא שמרגש אתכם באמת

דעת המסקר: פרויקט מרהיב ומיוחד שאי אפשר להתעלם ממנו, לפרויקט שפה צבעונית מאויירת מגובשת היטב ומשלבת בתוכה פאטרנים צבעוניום. היקיף מאוד רחב שמזמין את הצופים לצפות בו וגם לבצע אינטרקציה עם הצעצועים. החשיבה התלת מיימדית, החשיבה המשחקית, עיצובי הדמויות וההצבה של כל אחד מהצעצועים בסדרות שונות. מראים יכולות מאוד גבוהות בעיצוב, איור, איימי'ג מייקינג תכנון וחשיבה. אני מכיר את הפרויקט מההגשת אמצע שנכחתי בה וזה היה הפרויקט הבולט ביותר מכל הפרויקטים. ללא ספק זה פרויקט מבריק שעומדת מאחריו מעצבת מצויינת!

סיכום:

אין ספק כי שנקר מוכיחה כיצד נכון להציג תערוכת בוגרים: מיתוג מרשים המשתלב באוצרות מוקפדת, ואיזון חכם בין תחומי העיצוב השונים – כאשר השנה האיור התבלט כמדיום המזוהה ביותר עם המחזור. התוצאה היא חוויית עיצוב שלמה, מהנה וסוחפת, שבה הזמן עובר מבלי להרגיש. בעיניי, תערוכת הבוגרים של שנקר, ושנקר כמוסד עיצוב בכלל, מהווים מודל להשראה עבור כלל המוסדות – דוגמה חיה לאופן שבו תקשורת חזותית במיטבה אמורה להיראות. תערוכה שהיא ללא ספק, מעל ומעבר!