top of page
Writer's pictureLiron D Ziskind

תערוכה שהיא כולה לב, באוניברסיטת חיפה


שהתחלתי את הלימודים עם חבריי/חברותיי לשכבה בבית הספר לעיצוב באוניברסיטת חיפה שאז עוד היה ויצו חיפה, אמרו לנו הרבה "מתוך אתגרים וקשיים, צומחים/ות המעצבים/ות הכי טובים/ות" בתערוכת הבוגרים/ות באוניברסיטת חיפה התברר לי כמה זה נכון. האנשים המיוחדים האלה עברו איתי 4 שנים מאתגרות שבהן עברנו המון ביחד, מה שהפך אותנו לסוג של משפחה קטנה. התחלנו את הלימודים במגפת הקורונה הנוראית וסיימנו את הלימודים במהלך מלחמת חרבות ברזל עם אובדן של אחת מאיתנו, ענבר הימן. ענבר הייתה אמנית גרפיטי מוכרת בארץ ובעולם, מעצבת גרפית מהטובות שפגשתי. לענבר היו יכולות מדהימות במושן גראפיקס (אנימציה), מיתוג, איור, ועריכת וידאו. אבל מעבר לכל זה, היא הייתה גם אחת החברות הקרובות שלי בתואר. האובדן והזעזוע שחוויתי השנה ביחד עם חבריי הקשו עלינו לפתח את פרויקטי הגמר ולהקים את התערוכה הזאת. למרות הכאב העצום שליווה אותנו השנה וממשיך ללוות אותנו. הצלחנו לפתח פרויקטי גמר מרגשים ומצמררים שלא משאירים אף עין יבשה. ענבר הימן נחטפה ונרצחה במסיבת הנובה בשביעי לאוקטובר ואנחנו מחכים/ות ומקווים/ות שתבוא לקבורה בארץ כמה שיותר מהר. ושכול החטופים/ות החיים וגם המתים יחזרו הביתה. בתערוכה היה ניתן להרגיש את הנוכחות של ענבר בפרויקטים השונים. בנוסף, הוקם עבורה קיר פוטרט גדול שמורכב מסרטי החטופים הצהובים. בתערוכה, היה עבורה איזור ריק, שבו היה אמור להיות מוצג פרויקט הגמר שלה. האיזור הריק מראה את החור הגדול, חור שכבר לא יתמלא. כל מה שנשאר לנו הוא הגעגוע והזיכרונות. איזה מעצבת ובחורה נפלאה היא הייתה. אני מאמין שהיא צופה בנו כל הזמן ואני בטוח שהיא גאה בכולנו.

 



בית הספר לעיצוב באוניברסיטת חיפה (ויצו לשעבר) עבר שינויים רבים בשנים האחרונות. והיה ניתן להרגיש את השינויים בתערוכות הבוגרים/ות בשנים האחרונות. השינוי התבטא דרך שינוי ראש המחלקה, שינוי צוות הניהול, אופי האקדמיה, התכנים שעוברים בקורסים השונים וגם החוויה האישית של הסטודנטים/ות. השנה השינוי הושלם בצורה מלאה ולמעשה אני וחבריי ללימודים, הם/ן מחזור ויצו הקלאסי האחרון כאשר תערוכת הבוגרים/ות השנה מוצגת לראשונה תחת השם של אוניברסיטת חיפה. 


חשוב לי לציין כבר בתחילת הסיקור שכל מה שכתוב בסיקור על התערוכה המדהימה והמרגשת הזאת, זו דעתי האישית שמבוססת על ההתרשמות שלי בתור מבקר ולא בתור משתתף. מתוך כוונה טובה שהמקום שבו למדתי והיה לי כבית שני יגיע כמה שיותר גבוה. אפילו שסיימתי את לימודיי שם אני אוהב את המקום בו למדתי, את המרצים, את הסטודנטים שעוד לומדים שם ואני בטוח אגיע לבקר בקמפוס בקרוב.

 

מיתוג התערוכה:

על מיתוג התערוכה המהמם אחראיות חמוטל רייבי ויובל אסא (בוגרות ממחזור הבוגרים/ות) שיצרו מיתוג מיוחד שמתלווה אליו פונט ייחודי תלת לשוני מטריף, סמלים ואנימציות מהפנטות. זאת ההזדמנות שלי להודות להן על העבודה הקשה על מיתוג התערוכה לצד עבודה על פרויקטי הגמר שלהן ותפעול העמוד של ויקו ויצו שדרכו הן פרסמו את פרויקטי הגמר של הבוגרים/ות עם המון סבלנות, הקשבה ובצורה מעולה ומפרגנת.





 

אוצרות כללי:

האוצרות בתערוכה השנה הייתה טובה יותר משנים קודמות. התערוכה הייתה מסודרת וגם מרווחת יותר. מה שמאפשר למבקרים/ות להתעמק יותר לתוך הפרויקטים עצמם. זה לא פשוט בכלל להקים תערוכת בוגרים/ות עם 65 פרויקטי גמר בחלל בקמפוס כזה קטן ובסימסטר קצר ולחוץ ביימי מלחמה בלתי צפויה. עם זאת, לצערי עדיין יש בעיות ודברים שאפשר וצריך לשפר לתערוכות הבאות כדי שהרמה באוניברסיטת חיפה תהיה אפילו טובה יותר . תחילה, האוצרות הייתה אחידה מדי, מסודרת מדי ולא באמת נותנת מקום לבוגרים/ות להתבטא כראוי, ודרך זה להציג את הפרויקטים שלהם/ן בצורה שהם/ן רוצים/ות. ושמגיע להם/ן לקבל. ודווקא בימים מורכבים כאלה חשוב מאוד לתת לבוגרים/ות להתבטא ולא להגביל אותם/ן. עם כל הכבוד לאחידות והסדר, האוצרים צרכים/ות לזכור שזאת לא תערוכת אומנות במוזיאון. זאת תערוכת בוגרים/ות במוסד אקדמי ששואף להיות הטוב ביותר. הכוכבים האמיתיים של התערוכה הזאת הם הבוגרים/ות שסיימו את השנה הזאת עם קשיים רבים, לחץ, בכי ודמעות והיה צריך להתחשב במצב הרגיש שבו הבוגרים/ות האלה נמצאים/ות ובאמת להיות שם בשבילם/ן לאורך כל הדרך. המיתוג והאוצרות הם האריזה של התערוכה. והמטרה של האוצרות היא להציג את הפרויקטים בצורה הכי מחמיאה שאפשר. בצורה שהיא אומנם מסודרת והגיונית אבל גם, בצורה שמאפשרת התמצאות בחלל מבלי לפגוע בהיקיפי הפרויקטים ובפרויקטים עצמם.

 

בתערוכה, לא הייתה מספיק הכוונה לחלק מהפרויקטים המדהימים בדגש על הפרויקטים בקומה השנייה. היו מבקרים/ות שלא ידעו שמחכים להם/ן פרויקטים נפלאים בקומה השנייה והייתי צריך להכווין אותם בעצמי. בעיקר מכיון, שבשנה שעברה כל הפרויקטים למעט פרויקט גמר אחד הוצגו רק בקומת הגלריה. המבקרים לא שמו לב שיש מפה לתערוכה. ותאמת, שאני בעצמי שמתי לב לזה רק בביקור השלישי שלי בתערוכה. המיתוג היפיפה של התערוכה לא נוצל מספיק, וחבל. זאת יכלה להיות הזדמנות מצויינת גם כדי להראות ולהתגאות במחזור הבוגרים/ות הנפלא ולחשוף בפני הקהל את הגאווה של השינוי לאוניברסיטת חיפה. במיוחד שהמיתוג התערוכה היה כל כך שונה משנים קודמות. היה ניתן לתת ליוצרות יותר התנסות מעשית ותהילה מהמיתוג שהן עשו. (אני התארחתי בהגשה, אני ראיתי את התכנונים שלהן.)  את ההכוונה היה ניתן לפתור דרך יותר שילוטים (חצים) באווירת מיתוג התערוכה, ואת מיתוג התערוכה המוצלח היה אפשר להעצים עוד יותר דרך מכירה של מזכרות מהתערוכה באווירת מיתוג התערוכה. – כמו תיקים, דגלים, חולצות, כובעים ועוד. כמו שעושים באקדמיות אחרות.

 

חנות בוגרים:

חנות הבוגרים שהייתה בקפיטריה הייתה נפלאה, עם מגוון רחב של יצירות הסטודנטים. היה מבחר גדול והכול התנהל בצורה מאוד מסודרת. עם אווירה מהנה וכייפית שהייתה שם. ובתור אחד שהיה גם הרבה בחנות אני יכול להעיד שגם הרבה מהמבקרים/ות קנו והתלהבו מאוד מהיצירות שנמכרו.




מבחינת הארגון והסדר האוצרותי על פי תחומי התמחות:

 

טיפוגרפיה ופרינט : אני חושב שהצבת פרויקטים בטיפוגרפיה בגלריה זה לא חכם ופוגע בפרויקטים. פרויקטים בטיפוגרפיה דורשים התעמקות ומתן תשומת לב. זה מאוד קשה להתעמק לתוך הפרויקט דרך קריאת תוכן וצפייה של דימויים חזותיים כשיש המון הסחות דעת מפרויקטים אחרים מסביב. לדעתי היה אפשר לקבץ את כל פרויקטי הגמר הטיפוגרפים בחדר אחד סגור ושקט עם תאורה טובה ועם מושבים יותר נוחים. זה מה שבאמת היה יכול לגרום למבקרים להתעמק בצורה טובה יותר וזה חשוב כי פרויקטי הגמר הטיפוגרפים השנה היו מצויינים ומרתקים. זה הפתיע אותי לטובה מכיון שכבר הרבה זמן שלא היו פרויקטים ברמה כזאת בטיפוגרפיה בתערוכות. וזה הביא לי המון השראה בתור מעצב להסתכל בפרויקטים האלה.

 

עיצוב משחקים: הפרויקטים בעיצוב משחקים שהיו נפלאים ומהנים שהיו כולם מפותחים השנה(וזה ממש לא מובן מאליו) הוצגו בצורה לא מכבדת ולא מספיק מושכת את העין. היה מגיע לבוגרים/ות להציג את משחקי הגמר שלהם בחללים גדולים יותר. כמו שכול אחד מציג את פרויקט הגמר שלו/ה. בעניי פרויקטי גמר בעיצוב משחקים הם מדגימים מזה תקשורת חזותית במיטבה. הם מעבירים מסרים ותחושות דרך שילוב בכלי עיצוב שונים. מה שמראה על יכולתם/ן של הבוגרים/ות (עיצוב, מיתוג, אנימציה, אינטרקטיב, ועוד) כל כך כאב לי גם בתור מעצב משחקים וגם כאב לי על הבוגרים/ות עצמם/ן שכל כך הגיע להם את הסיפוק הזה שמבקרים/ות ירוצו בהתלהבות אל הפרויקטים שלהם/ן ויקראו גם לחברים/ות שלהם/ן. מדובר במשחקים מצויינים, שחיקים ומהנים. כשהבאתי את חבריי שהם אינם מעצבים הם הכי התלהבו מהפרויקטים האלה כי מאוד קל להתחבר לפרויקטים בעיצוב משחקים.

 

פרויקטים באינטרקטיב : פרויקטים באינטרקטיב (UX UI)  שהיו ברמה הכי גבוהה שראיתי בשנים האחרונות. הוצגו יותר טוב משנים קודמות אך עדיין יש עוד הרבה איפה להשתפר. פרויקטים באינטרקטיב זה לא רק מסך שיש עליו אתר. פרויקטים באינטרקטיב הם חוויה שלמה שעוטפת אותך שיכולה ללמד אותך משהו, סטארטאפ (פתרון בעיות קיימות), פרויקטים שניתן לקדם גם לאחר התערוכה ופרויקטים שמלהיבים כל מעומד שמחפש איפה ניתן ללמוד UX UI במסגרת לימודים אקדמיים. תאמינו לי, פנו אלי הרבה מעומדים ואנשים שעומדים להתחיל את השנה הראשונה שלהם בלימודי תקשורת חזותית והם רוצים ללמוד את התואר הזה מכיון שהחלום שלהם זה להיות מעצבי אינטרקטיב. עם כמה שאני אוהב את המרצים שלי לאינטרקטיב ועם כמה שהמעצבים/ות טובים/ות והפרויקטים מצויינים, שמראים על יכולות גבוהות וגם על עומק מחקרי עצום. דרך התצוגה של הפרויקטים אינה מספקת וזה גורם לפרויקטים האלה להתפספס ולהיבלע שהם נמצאים ליד פרויקטים בתחומים אחרים. זה לא טוב, לא בשביל הבוגרים/ות שהשקיעו ולא בשביל האקדמיה. פרויקטים באינטרקטיב צרכים להיות מוצגים בכניסה כדי למשוך קהל. הם צרכים להיות מוצגים עם מסכים גדולים יותר מרשימים, ועם איכות טובה לצד כיסאות נוחים. ואם האוצרים/ות מחליטים/ות לפצל את פרויקטי האינטרקטיב בשל כמות הפרויקטים הגדולה, בין שני הקומות. צריכה להיות סיבה הגיונית בחלוקת הפרויקטים. {כגון נושאים דומים, אתר/אפליקציה, סוג האינטרקציה (אינפורמטיבי/ סטארטאפ) }לצערי זה לא היה ברור בתערוכה הזאת. אך כמו שאמרתי מדובר בפרויקטים מצויינים שלא צרכים את התערוכה כדי לקבל חשיפה. רוב הפרויקטים היו מתוכנתים, חלקם הכילו בתוכם גם AI מתוכנת בתוך הפרויקטים עצמם, חלקם חשבו בצורה תלת מימדית כדי ליצור חוויות מיוחדות וחלקם הכילו בתוכם פיצרים מצויינים. אפיון חוויות משתמש טובות, ועיצובי ממשקים משובחים מאוד ומלוטשים.

 

פרויקטים באנימציה: הפרויקטים באנימציה הוצגו בצורה מצויינת באונדטוריום כמו שנעשה בשנים קודמות. עם חוויה קולנועית יוצאת דופן. עם תוספת מגניבה שהייתה בחוץ שהנגישה את תקצירי הסרטים בחוברות מודפסות. וטיזרים של הסרטים שהופיעו מחוץ לאולם וגם בקפיטריה באיזור חנות הבוגרים. הפרויקטים באנימציה היו חזקים, מרגשים, מלוטשים. סרטי האנימציה המצויינים השפיעו בצורה חזקה על המבקרים שיצאו עם התלהבות רבה מהאולם או עם בכי וזעזוע מה שמראה על הצלחה ענקית בהעברת מסרים ועוררות רגשות שזאת בדיוק המהות של התואר הזה "תקשורת חזותית". חלק גדול מהמבקרים צפו בסרטים כמה פעמים (כולל אני דרך אגב) ובעניי זאת הצלחה ענקית. כשיש פרויקטים כל כך טובים באנימציה, היה יכול להוסיף איזור שבו ניתן לראות את תהליכי הפרויקט (סקיצות, פריימים, עיצוב דמויות וכ"ו)  רוב המבקרים בתערוכות הבוגרים הם יוצרים/ות בעצמם/ן והצגת התהלהיכים היה יכול לגרום למבקרים להתעמק עוד יותר אל תוך הפרויקטים עצמם ולקבל מהפרויקטים האלה השראה. מה שבטוח, בלי קשר לכל התוספות. הסרטים שהוצגו בתערוכה הולכים לזכות בפרסים רבים ולהופיע בהרבה פסטיבלי אנימציה בארץ ובעולם.

 

פרויקטים באיור: הפרויקטים באיור הוצגו בצורה מצויינת. הם הצליחו להלהיב, לרגש ולהעביר מסרים בצורה מדהימה. ההחלטות המעולות של האוצרים/ות לתת למאיירים/ות להתבטא דרך ציורי הקיר, מושכים את העין של המבקרים ושואבים אותם אל הפרויקטים עצמם, שהיו מיוחדים מאוד. לבוגרים/ות במחזור הזה מצפה עתיד מזהיר בתחומי האיור בארץ וכנראה שגם בעולם. ובעוד כמה שנים תגלו כמה אני צדקתי. המאיירים/ות המוכשרים/ות האלה גרמו אפילו לאחד כמוני שהתרחק מאיור כמו מאש, להתלהב מאיור ואפילו להתנסות יותר באיור בעצמי ולרצות להשתפר בזה.

 

פרויקטי המושן גראפיקס: פרויקטי המושן הוצגו במסכים טובים וגדולים, חלקם עם מסך טאץ מיוחד שהלהיב מאוד את המבקרים, לצד אוזניות מה שמצליח לגרום לצופים להתעמק אל תוך הפרויקטים. חלק מהפרויקטים במושן הוצגו בצורה ייחודית בין עם זה דרך שילוב עם אינטרקטיב, חדרי חושך, מקרנים, וכ"ו. מתוך שיחות עם מבקרים ממסודות לימוד אחרים, המבקרים/ות תמיד באים/ות עם התלהבות רבה לתערוכות בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה / ויצו, בגלל פרויקטי המושן המצויינים. וגם לשנה זו היה ניתן להרגיש ברוח המצויינות של אנשי המושן של מחזור הבוגרים הזה, בחשיבה קדימה. ויצירת חוויות תנועה חדשניות ויצירתיות.

 

יחץ התערוכה

לדעתי, היחץ של התערוכה היה יכול להיות יותר טוב, בעיקר כי היו לי ציפיות גבוהות אך צריך לומר את האמת שאני התאכזבתי. אומנם היה אתר בוגרים/ות שמעוצב נפלא וזו יוזמה מעולה שבאמת מרים לבוגרים/ות. ומאפשר לראות בקצרה את הפרויקטים גם מרחוק בצורה מקוונת. היה מאוד קשה להבין על מה הפרויקטים עצמם דרך האתר. אני אומנם מכיר את הפרויקטים השונים כי השתתפתי בתערוכה והיה לי חשוב לראות גם כיצד כל אחד מחבריי/חברותיי מתקדמים/ות עם הפרויקטים. לעומת זאת המבקרים/ות אמרו לי שקיימים פערים ענקים בין מה שמוצג באתר לבין מה שמוצג בתערוכה. מאוד קשה להבין את תכני הפרויקטים דרך האתר. לדעתי היחץ צריך לקחת חלק גדול יותר בתערוכה ולהיות מעורב יותר בתהליכי העבודה ולהכיר את כל הפרויקטים המוצגים בה. היחץ צריך לפרסם פרויקטים בתדירות גבוהה יותר, במיוחד בתערוכה כל כך מוצלחת וטובה. את ההחלטה השגויה, לפתוח את התערוכה למספר מוגבל של מבקרים/ות בעקבות החלטות מלמלה בשל המצב הבטחוני אני מקבל. אבל דווקא מתוך המקום הזה נוצרה הזדמנות ליותר פרסום של הפרויקטים השונים ברשתות החברתיות. תוך כדי מתן אפשרות לחוות את התערוכה בצורה מקוונת. זה עדיין לא מאוחר מדי בשביל היחץ להשתפר ולפרסם את הפרויקטים. מתוך היכרות עם חבריי לשכבה הם זמינים/ות כדי לתת יותר מידע, תוכן, וויזואל על הפרויקטים שלהם/ן.

 

סיכום:

לסיכום, התערוכה הייתה מצויינת, מעוררת השראה, מיוחדת, מרגשת והכי חשוב זכירה. ולדעתי את התערוכה הזאת יזכרו שנים קדימה. היה שיפור ענק באוצרות ובארגון משנים קודמות. למרות כל הבעיות שתארתי, יש כאן בהחלט צעד גדול לכיון הנכון. היו תוספות מעניינות בתערוכה ששיפרו מאוד את התערוכה. הפרויקטים בתערוכה היו בעלי עומק מחקרי, מעניינים, מרתקים עם שפות עיצוביות עשירות, מפותחות ומלוטשות שהציבו רף חדש בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה בכל תחומי העיצוב. הפרויקטים היו מרגשים, עם המון לב. היה ניתן להרגיש עד כמה לכל אחד ואחת מהם/ן היה קשה לעבוד על הפרויקטים. אני מכיר את חבריי כל כך הרבה זמן. עם חלק עבדתי ביחד, עם חלק למדתי באותן כיתות, חלק אהבו אותי יותר, חלק פחות, אבל חשוב לי לומר שהיה לי כבוד ענקי ללמוד עם כל אחד ואחת מחבריי לשכבה, מדובר פה במעצבים/ות מוכשרים.ות מאוד, יצירתיים/ות, רגישים/ות, עם המון תשוקה ליצירה. הם/ן הביאו לי המן השראה במהלך הלימודים האלה. אני אתגעגע לראות אותם/ן יוצרים/ות בצמוד אלי אבל אני יודע שאני אמשיך לעקוב אחריהם/ן, לדבר איתם/ן, לייעץ להם/ן, לעזור להם/ן, ולהיות שם בשבילם/ן ובתקווה לשתף איתם פעולה בפרויקטים משותפים בעתיד. אני יודע שהם הולכים/ות להצליח בענק ויהיה מעניין לראות מה יהיה עם כל אחד ואחת.

 

מכיון שאני מכיר אישית את המעצבים/ות הבוגרים/ות המשתתפים בתערוכה אני לא הולך לפרסם פרויקטים נבחרים בבלוג. אלא אני הולך לפרסם את כל הפרויקטים בצורה אקראית בעמוד האינסטגרם שלי שיהיה גם הייליטס מיוחד שבו יהיה ניתן לצפות ולקרוא את דעתי על הפרויקטים השונים בתערוכה.

 

מקווה שנהנתם/ן מהסיקור ומאחל לכולנו עתיד טוב יותר והמון יצירה והצלחה, אוהב המון!





bottom of page